למה את כועסת?
למה את בוכה?
מבט עצוב בעיניך...
תני חיוך ילדה!
למה השחור?
למה בודדה?
יושבת בצד כל חייה,
אושר לא ידעה.
ואני מחייכת אליה
חיוך של רחמים
ואת רוצה למעלה, אל תוך העננים
ישמרו עליה שמה, כל המלאכים.
אז למה העצב?
ולמה היגון?
היגיון בדברייך אין, ילדה של דיכאון.
הירח מעלינו לפתע עלה,
ואל הנהר במהירות את רצה
נסחפת עם הזרם, אל תוך החשיכה,
ואני אותך רוצה,
ילדה חסרת אהבה...
אז למה את כועסת?
ולמה את בוכה?
הלב שלי נשבר עם כל דמעה,
מתוקה שלי, ילדה...