רוצה אני להידבק בטוב, בחיים, בקדושה, בנצחיות
מתוך אמונה זכה ונקיה,
לא לשם תועלת
אלא מתוך אמונה אמיתית, פנימית.

אך שוב אותם גירויים חיצוניים ותובעניים
מסובבים את חיי בשקרם
וגורמים למשאלות הכי טהורות שלי
להפוך  את עורם (אורם) ולהיות גסות וטפלות.

החיצוניות שוטפת ומנהלת את חיי הפנימיים
ומנסה לחנך אותי לתרבות שאין לי חלק וזיקה אליה
ואני עומדת נגדה, פעמים מוותרת, פעמים נאבקת
חשה שזה מאבק ללא צדק
ללא איזון כוחות
ומתייאשת...

ושוב, מוצאת את עצמי במקום זר
מרגישה כל-כך בפנים
אבל כל-כך לא שייכת
ואנשים סביבי לא מבינים מדוע אינני נקלטת
מדוע תמיד אני מפקפקת בכל
ומעדיפה להתאמץ ולסבול.

אך הפעם לעצמי הבטחתי,
שיותר לא אעמוד מול אותו עולם חיצוני וחומרי,
גם לא אעמוד נגד הדברים הטפלים,
שכן הכל הוא חלק מהבריאה האלוקית,
ובכל מאיר אורו.
אלא אשאף לאיזון אמיתי
ולפרופורציות נכונות בין חלקי החיים
-בין החוץ לפנים.