תמי ליבנה / שאון |
השאון שנשמע
אינו קול המים הסוערים,
שמתחת לגשר
זה רעש הבא מבפנים.
את המית הלב
אני שומעת
את רחש הקרביים
קוראים לך אהוב.
קרוב ורחוק
מתחלפים,
רק הדמיון
מתעתע בנו
וקול הזעקה
לא נשמע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|