זה זמן מה שפניי באדמה
צעדיי מוליכים אותי קדימה
אין שום עולם למטה
פניי כעת מורמים
היא רחוקה ממני מרחק צעדים ספורים
אני יודע בדיוק מתי לנשום
נשימה עמוקה
אמנות של שנים
בכיבוש
מתרחק ממנה אט אט
אין שום עולם למעלה
פניי סוקרות את הרצפה
מוחי מתייק - פרצוף וריח בושם של אשה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.