|
בעיתות שלנו יחד שבבים קטנים פיזרת עבורי
ובצלחתך השארת לי פירורים כמו רב נדיב
פלנקטון אפשר לראות בעין בלתי מזוינת יותר משאת נתינתך
לקחתי רק מה שהיה וביכולתי המופלאה להפיח
חיים איפה שאין כמעט דופק
התרונן בי לבי מכל מחוות חולין מגוחכה
מים שאלתי - הרטבת את שפתיי בקורטוב רוק לגמתי לרוויה
הנחתי לטיפה לעבור דרך קרביי אל כליותיי ולהשפריץ ממני זרם -
זהב עשיתי מאגלייך, כמו בת-טוחן מקש.
קח
את אהבתי אליך
את כל המגעים שהנעימו אותנו
את המלים שנאמרו ונכתבו
את האופטימיות שלי היתרה
קמט
וזרוק לסל הניירות
צליל עמום ומתכתי יישמע -
איך סל ניירות מפלסטיק ופסולת קלת משקל אחת
מהדהדים כה בעוצמה?
זה לא לא לא זה
הרעש - המיית לבך,
לב איש הפח. |
|
|
קוראים לה נואל,
יש לי חלום
עליה:
היא מצלצלת לי
בדלת, שיעור
ספורט בעוד חצי
שעה.
איך היא מגניבה,
ב-KEDS
וגרביונים.
אבל היא לא
יודעת מי אני,
והיא לא שמה
עליי...
כי אני רק שק
אשפה קטין,
מותק.
כן, אני רק שק
אשפה קטין,
מותק.
תקשיבי לאיירון
מיידן, מותק,
איתי.
אווו...
- אחד קיבל 79
בבגרות בתרגום,
ומנסה מזלו על
שירים (מסקנה:
פעם באה כדאי
להתכונן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.