גיל, חבר של לימור: שלום, אפשר לקבל את לימור?
רחל, סבתא של לימור: אדוני, אין פה שום לימון.
גיל: לא לימון, לימור.
סבתא: אדוני, זו לא חנות ירקות.
גיל: ביקשתי את לימור! ל-י-מ-ו-ר!
סבתא: אדוני, זו לא העונה.
גיל: לימור, לימור!!! עם ריש!!!
סבתא: אדוני, לימון כותבים עם נון, לא עם ריש.
גיל: כוס אמממ-אמק!  
-ניתוק-
סבתא: והחצוף הזה עוד חושב שאני אתן לו את לימור.

מלצר: שלום אדוני, מה תרצה להזמין?
לקוח: הממ... על מה אתה ממליץ?
מלצר: אני הפסקתי להמליץ.
לקוח: מה זאת אומרת?
מלצר: פעם הייתי ממליץ ונגמלתי מזה.
לקוח: סליחה, אני לא מבין מה רע ב"להמליץ"?
מלצר: זה עולה לי בבריאות. אתה מתחיל בהמלצות, וגומר בשכנועים.
מה אני צריך את זה, תגיד לי?
לקוח: אתה לא יכול להציע לי שום דבר?
מלצר: אתה יכול ללכת למקום אחר אם בא לך.
לקוח: זה מה שאתה ממליץ? לעזוב וללכת?
מלצר: כן.
לקוח: הופה! התפלקה לך המלצה קטנה... לזה אתה קורא גמילה, הא?
מלצר: זה קורה לי לפעמים, שאני נכנס ל"קריז", וחייב להמליץ
למישהו על משהו... אני מצטער.
לקוח: אני לא קונה את זה.
מלצר: מה?
לקוח: ה"סליחה" שלך לא ממש נראית לי. לא נראה לי שאתה באמת
מצטער.
מלצר: אני באמת באמת מצטער, נו...
לקוח: הופה!!! זה נשמע לי כמו שכנוע. אתה ממש מדרדר בקצב
מסחרר.

א: תגיד, מה משותף לתימנים ולקפה?
ב: לא יודע. מה משותף לתימנים ולקפה?
א: אם הם לא שחורים - זה נס...