|
בחוץ הכל ריק ואפור
ריק מיופי מלא רק בקור
אין שום סיבה לצאת מהבועה
לפחות יש כמה צלילים לשיפור האווירה
מחשבות אבודות על אותו הפריט
שמזכיר לי אותך, כל כך רגשנית
הקור הגיע עמוק לנשמתי
שוב לציין שמקומך כאן איתי?
בלילות ישנה, מכורבלת בתוכה
רוצה לקום רק בקיץ הבא
יש כל כך הרבה דברים לעשות
אבל במצב כזה בשביל מה לנסות
מתישהו הכל יחזור לפרוח
אותך אולי אני אצליח לשכוח
העולם עוד יחזור חזרה מהשחור
אבל בלב שלי תשאר לה...
טיפה קטנה של קור. |
|
|
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.
מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.