כששאלתי אותה אם היא רוצה ללכת ללונה-פארק בתור פגישה ראשונה,
היא הסכימה והוסיפה שזה מאוד סימבולי.
"למה סימבולי?" שאלתי וחייכתי מאחורי שפופרת הטלפון,
"סתם נו, אתה יודע, העובדה שהפגישה הראשונה שלנו הולכת להיות
בפארק שעשועים קצת מסמלת את הקלילות שבמערכות יחסים, אתה לא
חושב?"
לא חשבתי, וגם בדיוק ניק דרייק הגיע לקטע שאני הכי אוהב
באלבום, כך שמאוד רציתי לסיים כבר את השיחה, אז שאלתי אותה אם
הסימבוליקה הזו הולכת למנוע ממנה להיפגש איתי.
"לא, לא, אין לך מה לדאוג, אני אפגש איתך, פשוט חשבתי שזה קצת
סימבולי אתה יודע"
לא ידעתי.

נפגשנו ליד המכוניות המתנגשות, היא החמיאה לי על החולצה ואמרה
לי שהעובדה שאני לובש כחול היא מאוד סימבולית.
"למה?" שאלתי.
"כי צבע מעיד על האישיות ובמקרה שלך זה מאוד סימבולי שאתה לובש
כחול".
לפני שהספקתי להגיב היא הוסיפה: "כמובן שאני לא מתכוונת לכחול
של פורנו, אלא לכחול של עצבות".
חייכתי כמו מטומטם ואמרתי: "טוב נו, סימבולי זה סימבולי" (?).
עלינו על הגלגל הענק.
כמובן שכשהוא נעצר- הקרון שלנו היה למעלה.
"זה מאוד סמלי אתה יודע?" היא שאלה
"למה את מתכוונת?" עניתי בשאלה
כל החיים האלו מתבססים על עקרון הגלגל הענק, כשמישהו למעלה,
תמיד יש מישהו למטה, והכל במן מחזוריות קוסמית שכזו".
הבטתי למטה ואמרתי לה שבקרון התחתון אין כרגע אף אחד, היא עברה
נושא.
ירדנו מהגלגל הענק והתחלנו לטייל, קנינו משהו לשתות וחיפשנו
איזה ספסל נטול אמהות, בדרך עברה על פנינו הרכבת הצהובה אדומה
שמסיעה ילדים ברחבי הפארק.
היא שוב שינתה את טון הדיבור שלה ובנימה פלצנית אמרה: "גם
הרכבת הזו היא מאוד סמלית, דרך אגב".
לא יודע למה, אבל שאלתי: "מה סימבולי בזה?"
הרכבת הזו שלוקחת ילדים ומסיעה אותם סביב סביב ובעצם לא מגיעה
לשום מקום, אני חושבת שזה מאוד סמלי".
זה השלב שבו התחלתי לחרוק שיניים אבל לא אמרתי כלום בעניין.

היא סיפרה לי שהיא לומדת עכשיו מדעי המדינה וקרמינולוגיה, שהיא
שונאת חורף, שהיא מפחדת מנחשים ושהיא מאמינה בגלגול נשמות,
סיפרתי לה שנורא בא לי קפה.
בדרך החוצה, עברנו ליד הקופות והיא אמרה שהעובדה שלוקחים כסף
בשביל לעשות כיף היא מאוד סימבולית למצב שהעולם נמצא בו כיום,
לא הגבתי, אבל הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה שהיא מזכירה משהו
סימבולי, אני אתעצבן (שזה בפני עצמו דבר מאוד סימבולי...).
הלכנו לכיוון החניון וכשהתקרבנו לכיוון המכונית שלי היא סיננה:
"אתה יודע, מגרשי מכוניות זה דבר מאוד סימבולי".
הכנסתי לה אגרוף לפרצוף, זה ישר ריסק לה את האף והפיל אותה
לרצפה, דרכתי לה קצת על הפנים כדי לבדוק עפ"י הצרחות אם זה
באמת שבור, הלכתי כמה צעדים אחורה בכדי לקחת תנופה, רצתי
וקפצתי לה על הבטן והחזה, העצמות שנשברו השמיעו צליל חד
וברור.
אה כן, גם ירד לה המון דם מהפה.
"גם זה סימבולי?" שאלתי מתוך סקרנות כנה.
היא לא ענתה.