דר לטיבא / פרידה |
העפעפיים עייפים מלדכא דמעות
מיתרי הקול ברעד תמידי,
כאילו מקווים למנוע
את פרוץ הזעקה
אני כבר מזמן בסדר
לא נותרה לי ברירה-
הרי במו ידיי שללתי את זכותי
רק הלכתי לאבוד איפה-שהוא
ביני לבין עצמי
לא מצליחה למצוא בתוכי תשוקה
אלא לתחושה המוכרת,
הנעימה,
הממכרת,
שעקרתי מחיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|