מורן ליגטי / כאב |
כאב מרוכז בעצמותיי
שולח חץ רעיל אל החושים
המאבדים אותי לדעת
שכבר מזמן איננה.
העקבות לא מפסיקות.
מאום כל כך שורף
ממלא את מיכל נפשי עד גדות.
הריק הזה, כל כך מלא
וכל רסיס של שמחה ואהבה
המושלך אליו
(לעיתים די רחוקות)
מתמוסס ונגוז
בכוח המאום.
כלום.
והעקבות, עדיין ממשיכות.
מישהו פעם הבטיח לי
שלחוט יש קצה.
עוד לא מצאתיו
לבינתיים,
החיים הכריחוני
למצוא קצה אחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|