.1
כן, זה נכון שסבתא שלומית מתה
לא כתוצאה מהתקף לב באמבטיית
המים החמים. שסבתא שלומית מתה
בגלל המים הרותחים בהם כיבסה
שלקה את עצמה שלוש פעמים ביום,
כך כל יום, כך מידי יום
במשך עשרים וחמש שנים.
בגלל המיקרובים שהלוואנט מלא בהם
ששלחו אותה מיום שהגיעה לירושלים
לכבס ולטהר כך את גופה באמבטי מים
רותחים שלש פעמים ביום קיץ - קיץ
חורף - חורף קיץ - קיץ חורף - חורף
כך עשרים וחמש שנה
חרף אזהרותיו של ד"ר קרומהולץ.
בגלל הפחד מהמזרח. האסייתי .
הרי מיקרובים שכמותם ומזיקים גרועים
מאלה היו לא פחות במקום הולדתה
בצפון-מזרח אירופה, ושם ...
כן, זה נכון שהיא מתה בגלל הפחד מהמזרח
המלא חיים.השוקק. הגועש.
בגלל הפחד מהשוקק. מהגועש .
מהעולה על גדותיו ושוצף ונוהר.
.2
כן, זה נכון שאירה,אירינה מטווייבנה, רובנו, אוקראינה,
לא התאבדה. זה הבעל שלה האינג'ינר סטילייצקי
מרחוב דובינסקה שאח"כ באו הפולנים ושינו את שמו
לרחוב קז'רובה , רובנו, אוקראינה - שרצח אותה.
זה הבעל שלה
האינג'ינר סטייליצקי
זה הבעל שלה האינג'ינר קונסטנטין סטילייצקי
זה הבעל שלה
האינג'ינר קונסטנטין סמיונוביץ' סטילייצקי
האחיין של קניז'נה רבזובה
מהמר כפייתי רדוף ורודף קלפים שכל
לילה היה מפסיד אותה - שרצח אותה.
טרף את נפשה בזמן שידיו היו
טורפות ערימות קלפים בטירוף.
בזמן שהפסיד אותה כל פעם ללילה
אחד.
בזמן שהפריד בינה לבין סניה .
בזמן שהפריד בינה לבין קירה - קירוצ'קה .
בזמן שגרש אותה .
שלא נתן לה להיכנס אפילו
דרך הצ'ורני חוד.
זה פלא שאחר כך היו צריכים
להביא אותה לכל מיני בתי חולים ?
2.א.
כן, זה נכון שאי אפשר לשכוח
איך הוא התחיל לנופף לה בידיים
כ כ ה
ולהשמיע קולות כמו שמגרשים תרנגולת
איך היא התרחקה משם לא בדמעות שקטות
אלא ביללות מחרידות כאלה, לא אנושיות .
כמו של מוז'יקית. כמו של תן. כמו של כלבה
שהרגו את הגורים שלה מול העיניים
2.ב.
זה פלא שהעינים שלה עד עכשיו גם אחרי
שמונים שנה והשואה וכל המלחמות כאן
והאסון והמחלות עוד יוצאות ופוצעות את
הלב כמו שתי מסרגות חדות ..?
העיניים שלה שהסאניטארים
מבית החולים בקובל כיסו וקשרו
אותן ואת הידיים ...
2.ג.
זה פלא שהידיים שלה ידיים
של אשה מינאטורית. עדינה .
שגם אחרי שתי לידות הגוף שלה
היה דק ויפה כמו של נערה
בת שש-עשרה שאפשר להעיף ככה
ולהרקיד הופ הופ הופה באויר עוד נשלחות
גם עכשיו אחרי כל הזמן שעבר מאז והשואה
וכל הידיים המורמות והמושטות מאז
וכל המלחמות והאסונות והמחלות ..?
שגם עכשיו הן עוד מושטות ... ?
2.ד.
שעכשיו היא בכסא גלגלים
כבר לא מדברת וכבר גם לא
כל כך מכירה...
זה פלא כזה גדול ?
זה פלא בכלל ?
.3
זה נכון שלא במקרה בחרו סבתא
שלומית וסבא להתגורר בצריף
מכוסה נייר זפת בשיפולי שדה
בשולי קרית מוצקין כשהגיעו ארצה
וסבא בחר להיות עגלון.
בעל סוס ועגלה
שהוביל שקי קמח
היי הופ
מהטחנה למאפית פת
ומשם לחם לחלוקה
ואחר כך כל מיני ברזלי בנין
ארוכים ועגולים
מבית החרושת וולקן
וקרשים רחבים לפיגומים
או חול משפת הים.
אנטון
.4
כן, זה נכון שבעידן שדות התעופה
והאינטרנט המהיר רובנו וקריית מוצקין
על צריפיהן מכוסי נייר הזפת
קרובות זו לזו. יותר מקודם.
יותר מאי פעם. יותר מתמיד.
קרובות לא רק למי שעשה
את הדרך המפותלת
בין שתי הנקודות האלה.
ולא רק לקרית מוצקין רובנו קרובה.
ולא רק רובנו קרובה.
גם וילנה.
ולא רק וילנה.
גם לבוב.
ולא רק לבוב.
גם ...
גם הגשר. גם הנהר.
.5
זה נכון שהזמן הוא רופא מצוין.
.6
כן,
זה נכון
מה שכתבת שם ילד
בעמוד מאה
תשעים
ושמונה.
בוא
אגיד
לך
את זה
בשקט :
יש
מודלים
שרואים
ממרחק.
שרק
ממרחק
אפשר
לראות.
תמונות
שרואה
רק
מי
שאינו
מצוי
בתוך
התמונה.
רק מי
שמתבונן
בה
מבחוץ.
רוץ ילד. רוץ.
רוץ בכל השבילים האפשריים.
זה לא אבא .
זה לא אתה.
שלא תמיד הקפיד
לרחוץ פנים.
להבריק נעליים.
שקרא יותר מדי.
ספרים.
או פחות מדי.
זה לא אתה.
זה לא אבא
שלא זה .
או זה.
או משהו אחר.
זה משהו אחר.
משהו למעלה ממך
אבל לא מלמעלה
בכלל. גם לא למעלה
ביחס למי שרואה
את התמונה מבחוץ.
שרואה את כל התמונה.
במיוחד אם יש לו או לה
עיניים טובות ונסיון
בלראות ולהראות.
וזה לא כואב.
זה
כמו
סיור
במוזיאון
עם
מדריך
או
מדריכה
שפותחים
את
העיניים
והלב
להבחין
ולהבין.
זה לא גורל שנחרץ.
זה גורל שידוע.
שנחרץ רק אם לא
יודעים או מיידעים
שהנה כאן
בנקודה הזאת
בזמן הזה
עלול להתפוצץ
מוקש.
וזה לא כואב.
זה לא כואב בכלל
זה יכול להיות כאב
כמעט כלומי.
אפילו משהו מצחיק
ומשחרר ושטותי
אם מאתרים
אותו
בזמן.
אם
.7
וכן, זה נכון שזמן הוא גורם חשוב
7.א.
זה נכון גם ,ילד, שיש בעולם הזה שלנו
רוצחים מפתים. משדלים זקנים גותיים.
עתירי נסיון. עתיקי יומין.
ישישים בודדים. מתחזים.
איך אתה אומר. שוב ושוב לנסיך חלומות
רענן. מאהב נצחי מסעיר. חוסה. מרגיע .
למאהב צעיר. מתחשב. שיחבוש
סוף. סוף. את פצעי הלב הבודד.
יש בעולם ציידים. משדלים ערמומיים.
סניליים עד לשד העצמות.
לסרט היית מתבייש ללכת איתם.
שצריך לגרש מהבית. מהמחשבות.
לבעוט בהם חזק.
קישתא.
החוצה.
אל הפחים.
אל האשפה.
לרחוב .
אם מתחשק
אז רק לשאול אותם:
למה באו?
מי צריך אותם ?
וכו'
כן, זה נכון שיש בעולם הזה
תולעים בתוך כרוביות .
תולעים תולעים.
לא איזה זחל שעוד כמה ימים
יהפוך לפרפר יפה כנפיים.
ת ו ל ע י ם .
תולעים ללא תקווה.
ללא שום תוחלת אחרת.
שלשונן דביקה מחוספסת.
קולן גחלת מלחששת .
עץ יבש.
שצריך להוציא.
אפשר עם מחט.
עם סכין .
עם פינצטה.
עם תרופה מתאימה.
אפשר עם חוט דייגים :
לקשור בקצה את החוט השקוף
וככה בפתלתלות להסיע החוצה
כמו שמסיעים תולעים
שאפשר לקנות בחמישה שקלים
בחנויות כלי כתיבה לפעמים
מתוך כיס שתפור בחולצה.
ואל תולעת
בכל מיני צבעים .
מכל מיני חומרים .
בטקסטורות שונות.
אל תולעת ילד
כמו אל תולעת
לא כמו אל שום דבר אחר.
ואל תולעת בנשמה ילד
כמו אל תולעת בגוף
בלי שום הבדל ילד.
בלי שום הבדל שהוא.
יש מקומות שצריך להיות סאניטר.
ומה שצריך ילד בכל גיל
זה לא כדורי שינה בכלל
זה כדורי עירנות חזקים
שמעוררים ומעררים ומערערים
מה שצריך זה קפה
שחור חזק. חריף. מר .
אמא ידעה את זה נכון.
כוס ועוד כוס. ועוד כוס.
ויד מלטפת. זה הכל.
ילד שלי. זה הכל.
.8
כן, זה נכון שזה לא כדור של צלף ירדני
שהרג את יוני אברמסקי בשנת 1948
בשמונה עשר בספטמבר אלף תשע
מאות ארבעים ושמונה.בירושלים.
בשבת בבוקר. בעשר ורבע.
כשהיה בן שתים-עשרה.
בזמן ששיחק בחצר משפחת למברג.
ברחוב נחמיה.
כן,זה נכון שלא כדור שירה צלף ירדני
ופגע באמצע מצחו הרג
את יוני בן השתים-עשרה.
את יונתן אברמסקי, מלאכנו. וגם גרטה.
גרטה גת. לא נהרגה
מכדור שחדר דרך
וגם לא נהרג/ה מכדור, או מפגז
מרגמה או זה השנאה. השנאה
שהרגה והורגת כאן את כולם.
את כולנו.
ששלחה את החייל הירדני
למחנה אימונים
באזור גרש או בסביבה
במקום לחפש צב.
שנאה שיש מי שטורחים לזרוע
ולדשן ולטפח יומם וליל
ליל ויום
במקום
.9
וכן, זה באמת מצחיק נורא הענין הזה
שהנשיא אייזנהאואר מזיין
את משטרו של נאצר
וגם בולגנין מזיין
וגי מולה
ואנתוני אידן.
כולם מזיינים את נאצר.
מזיינים.מזיינים.
כל העולם מזיין את אויבנו הערבים.
מזיין. מזיין.מזיין.
.10
כן, זה נכון שאם אפשר היה
להפיק מזה איזה שהוא רווח
אולי היה קם איזה יזם זריז
ופותח מסעדה במרכז ירושלים
ברוח שנות הארבעים
אך מה יגיש בה ?
לחם שחור
דג מעושן מלוח סרדינים
פלחי בצל .... ?
דייסות קוואקר וסולת
פיסות בשר עוף שקועות באורז או
תקועות על שרטון של פירה תפוחי אדמה
תרניהן ומפרשיהן מעוטרים בפטרוזיליה
וסביב סיפונן ניצב
משמר
הדוק
של גזרים מבושלים
קישוא מוכה רככת
שני מלפפונים חמוצים ...?
פודינג ורוד ?
ג'לי צהבהב
( ז'ילה ) !!
קפה ציקוריה ?
( ... צריך קופירייטר די רציני
לעניין העסק הזה ... )
או ברוח שנות הצנע -
תמורת תלושים ?
או מוזיאון לתיעוד
תרבות הדיור -
המרחב הדירתי,
החצר, הרחוב ...
או
.11
וידוי. פעם קראתי תקציר של החטא ועונשו לקראת
איזה שהיא בחינה. של דובשני או אולי דובדבני
או אולי בכלל של מישהו אחר .
זה היה הרבה יותר קשה לקרוא ולעקוב מאשר לקרוא
את דוסטוייבסקי. דובשני או אולי דובדבני
או אולי בכלל מישהו אחר היו בטח מסכמים כך:
אז מה שהיה לנו זה מצד אחד המוסמנים
אלה מרובנו :חיה (מוסמן - שפירא , - 1911, ,
רובנו, פראג, תל-אביב ) ,פניה ( מוסמן - קלוזנר,
1952 - 1913 , רובנו, פראג, קרית מוצקין,
תל - אביב ,ירושלים ), וסוניה( מוסמן - גנדלברג,
, - 1916 ,רובנו, קרית מוצקין ,תל- אביב ).
נפתלי הרץ מוסמן ( - 1889 לערך,
טרופה או טריפה, אוקראינה, רובנו, קרית מוצקין,
גבעתיים ), איטה גדלייבנה לבית שוסטר ( נ. 1891 , ,
רובנו, קרית מוצקין, נס - ציונה ) אפרים מוסמן
( נולד בשנת 1889, טרופה או טריפה , אוקראינה ),
נשוי פעמיים לחיה-דובה ולחיה.הרץ מוסמן (טרופה
או טריפה , אוקראינה ) . נשוי לשרה.
1931 אוניברסיטת פראג ( פניה )
1933 עליה לארץ ( נפתלי הרץ ,איטה וחיה מוסמן )
1934 עלייה ארצה ( פניה )
1938 עליה לארץ ( סוניה )
מצד שני הקלוזנרים : אריה יהודה קלוזנר
( 1970 - 1910, אודסה, וילנה, י - ם, לונדון, י - ם ),
דוד ( נשוי למלכה, אב לדניאל ,אודסה, וילנה,
כ ו ל ם 1941 - 1938 , , 1908 לערך ),
יוסף קלוזנר (1958 - 1874 , אולקניקי ליטא, אודסה,
היידלברג, אודסה, י - ם ), נשוי לצפורה.
אלכסנדר קלוזנר ( 1970 -1881, אולקניקי, אודסה , י - ם )
נשוי לשלומית לבית לוין ( 1958 - , , , י-ם
)
יהודה לייב קלוזנר ( 1928 - , י-ם ), נשוי לראשה קיילה
.
ר' יוסלה ברא"ז, ר' אלכסנדר זיסקינד ברא"ז,
ר' אלכסנדר זיסקינד ( נפטר בשנת 1794 ,הורדנו )
1919 עליה ארצה ( יוסף,צפורה וראשה-קיילה לבית ברא"ז )
1933 עליה ארצה ( שלומית, אלכסנדר ואריה קלוזנר )
1936 פגישה בין פניה מוסמן ואריה קלוזנר,י-ם
=
עמוס עוז ( שייבדל לחיים ארוכים וטובים - 1939, י -
ם,
קבוץ חולדה, ערד )
ובקיצור עמוס עוז הסופר :
" ארצות התן " - 1965
.......
" מיכאל שלי " - 1968
" עד מוות " - 1971
"הר העצה הרעה " - 1976
.......
" קופסא שחורה "
" פה ושם בארץ ישראל "
"שתיקת השמים-עגנון משתומם על אלוהים "-הוצאת כתר, 1993.
" אותו הים "
"סיפור על אהבה וחושך "- כתר הוצאה לאור, 2001
ק ב ל ו א ו ת ו ! ! !
קבלו גם תחנות לסיור לימודי.
ציוני דרך למורי דרך ותיירים
שיצאו בעתיד מלשכת התיירות הממשלתית
בירושלים : שכונת כרם אברהם:
בית המגורים ברחוב עמוס
רחוב צפניה - בית משמר העם
בית המרקחת
רחוב זכריה- בית ספר " מולדת הילד "
מחנה שנלר
בי"ס תחכמוני מיסודה של תנועת "המזרחי"
( "סיפור על אהבה וחושך"-כתר הוצאה לאור, 2001 ,
עמודים , , , 442 - 436 , , )
רחוב יונה - חנות הספרים של אדון מרכוס
רחוב מלאכי - תיבת דואר אדומה משוקעת בקיר בטון
מרכז העיר :
רחוב קינג ג'ורג'- חנות הספרים אחיאסף
בניין טרה-סנטה
שכונת רחביה :
שכונת הבוכרים:
בית סבתא שלומית וסבא אלכסנדר ( פאפא ) מוסמן
( שם, שם, עמודים , , ,150 , , 568 )
שייח ג'ראח:
וילה סילואני
האוניברסיטה העברית בהר הצופים,
בגבעת רם
דרך בורמה
חורשת תל-ארזה
קבלו יומיים סיור משולבים
בקונצרט של רביעייה קאמרית
שיתקיים באכסדרה הדרומית
בתיאום מראש אפשר להוסיף
עוד יום סיור באוטובוס
לתל - אביב וקבוץ חולדה.
לא חולתה. חולדה. כמו חולדה
הנביאה. כמו שערי חולדה.
חולדה!!! חית כמו חוחית.
וו כמו וו. למד כמו ללמוד.
דלת כמו דלת או דלק או
דלעת או דליז'אנס. הא
כמו הנה. כמו - הבנת ?
--------------------------
אחרי שנתיים בערך
בחנות של ספרים בדיוק
אנא הרשה לי לצטט מדברי קוראה ותיקה
מה שקרוי שאמרה עד כמה שאני זוכרת
( זה אירע לפני חודשיים ולא מיהרתי לרשום )
למוכרת את הדברים הבאים :
זה לא עמוס עוז והסיפור שלו שעושים
את הספר נפלא. ממש מומלץ בחום.
זה הסיפור ההיסטורי עלינו כאן.
זה מה שחשוב.
הצמרמורת של אותו רגע לא חלפה
כפי שקיויתי. במשך החודשיים האלה
זה בכלל לא קרה. למען האמת קרה קצת
אחרת. בגלל זה חזרתי לכאן.
|
