"אדוני הזבן היום יום ראשון
האם אגוזי המלך שלי כבר הספיקו לישון?"
"משה היקר אל נא תדאג קח את אגוזי המלך , הם דפקו פה שינה
עשו בלאגן עם פירות הגינה.
הלך משה חזרה לביתו
ואכל את אגוזי המלך להנאתו.
לאחר שראה שאחד מהם רקוב
חזר למכולת ועל פניו ניכר העצב הרטוב.
"אדוני הזבן מכרת לי אגוזים רקובים
היכון למותך הסתיימו החיים"
"אל נא משה חיי יקרים
אחרת מי ימשיך לספק לך אגוזים?"
"אגוזים רקובים שכאלה אינני רוצה,
אמשיך לקנות כאן אך במידה ואינני אהיה מרוצה הסוף לחייך יבוא
כן כן הקצה".
יצא לו משה מן המכולת רגזן ועצבני
ופתאום פגש בחורה שקראו לה רוני.
רוני אהבה אגוזים
אבל את אגוזי המלך העדיפה שיאכלו אחרים.
"משה, משה חסר טעם שכמותך בוא איתי לא נדע לאן
ונאכל אגוזי פקאן"
הירהר משה בראשו:" תני לי את ידך חבקי אותי חזק
ונצא למשחק".
הפקאן והמלך חברו להם יחדיו
ולנצח אוחדו בסרט זהב.