הוא לא ניחש... הוא פשוט לא ידע...
מרוב עיוורון הוא פשוט לא ראה
איך באותם רגעים שחיבקתי אותו
כשהשליך אותי ממדרגות קיומו,
חיבקתי בעצם את עצמי.

איך צועקת, פצועה, כמו חית בר,
ניתקתי מעצמי את כל כבלי העבר,
איך גירשתי בקרב עקוב מדם
את הפחדנית הקודמת שלא טעמה מהעולם.
את הטיפשה, התלותית, הצבועה בלבן-
איך הלקיתי אותה בענף הדובדבן.

איך יצאתי מתוכי,בלי להביט לאחור,
עוזבת את הלילה אל עבר האור,
איך ראיתי פתאום החוצה, מבעד לחלון,
איך ראיתי אותי מתעוררת-

הוא לא ניחש
הוא פשוט לא ידע
מרוב עיוורון הוא פשוט לא ראה
שבאותם רגעים ממש,
כשנשקתי על לחיו,
לחשתי מילות פרידה לא לו.