האהבה שלי לך
נזרעה עמוק בתוך הלב,
ובגללך איכר פשוט,
היא הושקתה בדמעות ובכאב.
ומי מלח מעולם לא היו טובים להשקייה,
אך שתיתי אותם,
כי קיבלתי אותם ממך,
ומי הקרח של ליבך
חילחלו אצלי עמוק,
ויצרו עם שאר נוזלים
משקה עם זיכרון מתוק;
יש שם רוק של נשיקה,
ודמעות של הפרידה,
ומי קרח של לבך,
וכל זאת יחד מיועד להשקייה.
והלב שלי פרח;
וורדים צמחו מכל צריח,
כל ניצן אדום בוהק,
וכל עלה ירוק צוחק,
ועכשיו איכר שלי,
הכן לי זר
וענוד אותו לראשי;
ותאדים כל וורד בדם ידיך הפצועות מהקוצים שגידלת,
ותוכיר לך כל עלה שעקרת,
וענוד לראשי את הזר היפיפה העקוב מדם,
וראה כמה יפה אני כעת,
עם כתר אהבתי לך,
הנצחי והמושלם.