אור גת / אתה |
בתחנת רכבת נטושה
ממתין לסנוור מפנס הקטר,
לחלומות שתחלום בעודך
מביט מהחלון.
אני רואה
את המבטים שתגניב בשעון,
שומעת את הקללה
שתחליק משפתיך בלי שתשים לב.
חלום אחד, מעבר לזה
כבר שכחתי
איך אתה נראה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|