הוא: יושבת בצד, מלחכת קצת עשב
והכל שרוי בעצב

היא: כל הזמן בצד
צל מרחף מעליי
שירים בשחור ולבן

ורעש תותחי ענק בין צוקי פגזי שלטון
רועדים למראות פרצופים חיוורים
מלחמה גרעינית של שני אוהבים
הם שוכבים במיטה
השמיכה מערסלת
קרוסלה של צחוק ובדידות
חלומות רטובים
על מחולות מיוזעים
של שניהם
בלי מרגוע
רק לנגוע
בשבילם, זה עוד חלום.

הוא: קוראת איזה ספר, פותרת
תרגיל מסובך
כרגיל

היא: מביטה מלמטה
למעלה
ולא רואה שום דבר
שירים בשחור ולבן

סוף מחזה של שלום ועכשיו
מלחמה בשמיים
ועודנו קיים
היום

הוא יודע
היא יודעת
שניהם במסך של עשן מטושטש
וזאת כבר שנאה