|
הוא: יושבת בצד, מלחכת קצת עשב
והכל שרוי בעצב
היא: כל הזמן בצד
צל מרחף מעליי
שירים בשחור ולבן
ורעש תותחי ענק בין צוקי פגזי שלטון
רועדים למראות פרצופים חיוורים
מלחמה גרעינית של שני אוהבים
הם שוכבים במיטה
השמיכה מערסלת
קרוסלה של צחוק ובדידות
חלומות רטובים
על מחולות מיוזעים
של שניהם
בלי מרגוע
רק לנגוע
בשבילם, זה עוד חלום.
הוא: קוראת איזה ספר, פותרת
תרגיל מסובך
כרגיל
היא: מביטה מלמטה
למעלה
ולא רואה שום דבר
שירים בשחור ולבן
סוף מחזה של שלום ועכשיו
מלחמה בשמיים
ועודנו קיים
היום
הוא יודע
היא יודעת
שניהם במסך של עשן מטושטש
וזאת כבר שנאה |
|
|
- מה השמועה
הכי מעצבנת
שהפיצו עלייך?
"שהבאתי לעמנואל
הלפרין בראש תוך
כדי ששלושה
פועלים זרים
מאוזבקיסטן
מציירים לי על
הגב פנטגראמים
בלורד ורוד".
- וזה לא
נכון?
"פנטגראם? מה
אני, פאגאנית?
הם ציירו מגן
דוד!".
(מתוך הראיון
המרגש והבלעדי
עם איזה אחת.
בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.