גאיה ודיי / 06/01/2003 |
רואה וכואבת, כואבת כל כך. במידה שלא תיאמן אפילו. כלום. עכשיו
אין שום דבר שיסיח את דעתי מהכאב, שום טיפה של נחת. כל מה
שסביבי טובע בשקט ובדממה מוחלטת, כל כך בשקט שאני אפילו לא שמה
לב, עד שכבר מאוחר מדיי. אבל ככה אני, כבר התרגלתי. אני תמיד
שמה לב לדברים מאוחר. מאוחר מדיי אפילו. הו. אם רק הייתי יכולה
לסבול את עצמי קצת יותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|