קו אחד רצוף וזהו בכלל לא היית מוכן
עכשיו אני בוכה עלייך על הסדין הלבן
קו אחד ארוך ושקט בא רגש של אשמה
אם יכולתי הייתי ותמיד אצטער נשמה בנשימה
קו אחד אין דופק שם הלב נשאר
באותו יום ארור באותו יום קר
אני זוכר שברגע הפכתי יתום
קו אחד ארוך מבדיל בין סיוט לחלום

אם הייתי יכול אמא הייתי יכול
רק לבכות על עצמי או על אבן ליפול
אם הייתי יכול אמא הייתי יכול
לחבר שאלות ולעולם לא לשאול

קו אחד ירוק וזהו גוף הפך גופה
זעזוע עמוק בי נשאר גם אותך הם כיסו בשמיכה
אני זוכר שאמרו לי חייבים להמשיך
באותו יום החלטתי שהקו בשבילי

אם הייתי יכול אמא הייתי הולך במקומך
בשביל קו מסובך שרק התחיל להסתבך
ואני חצי ילד חצי עצב גדול
מתבגר לי בשקט  לא רצית שאפול

אז יצרתי קוים וקבעתי גבולות
זו הארץ שלי בין המצבות

                                      מוקדש לאמא
                                              יפה אזולאי
ז"ל