לקט שירים שנכתב בשיעור הסטוריה בתאריך 17.12.2002 בין השעות
14:15-15:45. השירים מושפעים מהאווירה הכבדה והמעיקה של שיעור
היסטוריה בסוף היום, ויחד עם זאת מקירבת המשוררת לחתיך הכיתתי
איתמר, המכונה בפי כל "ביבה".

השיר הראשון שנכתב, מעין אקספזיציה למצב (היי! חרוז!)

יושבת בשיעור מאחורי ביבה החתיך
חושבת מחשבות, וזה טיפה מביך
שהמורה בלי כל בושה כבר שעות מדברת
ובמקום לחשוב על זה, אני על ביבה חולמת.
וכי אפשר להתאפק? ולמה להדחיק?
מדובר פה בבחור מושלם- יפה, מתוק, מצחיק,
בחור עם לב זהב, שעוזר לי כשצריך
ובכל הזדמנות נותן ביס מהכריך.
אז מה אם הוא מעקם לעיתים את אפו המושלם?
אז מה אם הוא פותח חלון, אפילו כשלא כל כך חם?
הרי זהו ביבה, ביבה המקסים
ובזכותו בשיעור היסטוריה אני לא מתפרקת לרסיסים.

השיר השני- שיר על המשוררת

לאט לאט, בטיפטוף עלוב,
נוזל לי המוח, נוזל לביוב.
טיף, טף, טיפות, טפטופים
נוזל לביוב, ונסחף לשפכים.
שיעור היסטוריה "מנזיל" לי את המוח
כבר סוף היום, נגמר לי הכוח
משעת אפס עד ארבע, ביום כזה חם
חושבת- אולי לא אגאל לעולם.

השיר השלישי- ההתעשתות והגילוי המרגש-

אני רוצה ללכת, פשוט לעוף מכאן
לפגוש בחוץ נסיך, נסיך על סוס לבן
נסיך שיקח אותי למחוזות נסתרים
נרד יחד לעמקים, ונדהר להרים
הוא יבטיח לי אושר, אושר מושלם
בלי שיעורי היסטוריה עוד לעולם
הוא יהיה גבוה, ודק כמו שרוך
ובאור שקיעה- ינשק אותי ברוך...
באמצע המחשבות אני לפתע מתעשתת
הלא זהו ביבה- עליו אני חושבת!
ממש מתחת לאף, ביבה היקר
שיעור היסטוריה רגיל, מחשבות של יום קר.

השיר הרביעי- סרנדה למורה להיסטוריה, מירי-

מירי, את מותק, אבל זה לא זה-
אני פשוט לא נהנית בשיעור הזה!
בריטניה, ארה"ב, גרמניה והשאר-
את מי מעניין מה קרה בעבר?
מירי, מורתי היקרה להיסטוריה
הייתי מעדיפה בהרבה ללמוד לתיאוריה.
מז'תומרת לא מקובל עלייך? מז'תומרת את לא מסכימה?
מירי, כבר אמרתי לך- את ממש מקסימה
אבל החומר הזה זוועתי, משעמם ולא ברור-
אני לא נשארת פה, וזה סוף הסיפור!

שיר חמישי ואחרון חביב (לבינתיים)- שיר סיכום וסגירת מעגל,
נכתב לקראת סוף השיעור (הו, כן!)- עוסק ביחסיו של ביבה לבנות
הכיתה-

ביבה אמר לי שאני מהממת
"למרות השומן, הפזילה והעקמת"
כל כך התרגשתי והוא הוסיף: "בקטנות"
למרות שהוא אומר את זה לכל הבנות.
אך אני לא מפקפקת באמינות שלו
זכותו לחשוב שכולן יפות, לא?!