גני שלי.
מה נעלה ערכך
מה יקרים עדייך
על פסגת רמה נישא
עינייך חודרות אל עומקי נשמתנו בהביטנו מעלה.

לא אחת תהינו אם שליח אלוהים אתה,
נשגב הודך מחן העולם.

נסיך שלי
משוש חיי
שלווה אופפת נפשותינו.
שותק, דומם ובו בעת מפיק מרגליות.

אף ניחוח פרחיך המתוק גורם שכרון חושים.
צבעי קשתך העילית התמידית מציפים אור מידי
שלא נתפס בידי גר.

הרגל לאנשיי להינשא על כנפי הרוח אל מרום מושבך,
אך לא עלה בדעתם לדרוך על אדמתך
קדושה היא, טהורה, זכה.

מפלך נושקים קלות לנהר  
כשליש הקוסם לאוזן
כענבל המלטף ברכות פעמון.
ובשעת הדמדומים, שקיעה זהובה
משרה אהבה,שלווה ותוגה כאחד בין כתליך האין סופיים.

גני שלי, עולם ומלואו
כעולל רך הנך
כשה תמים העולה כקורבן.

ובלב כבד אומר
כי לא שייך אתה אל עולמנו המנוכר.
ברח מכאן!
בל תנהג ביתר קלות ראש.
לך לך!
חפש מקומך הראוי בתבל.

אם מזלך יאיר לך פנים
אולי הרחק מכאן, בין גאיות ועמקים
לאחר שנים של חיפושי סרק
תישא לאישה אהובתך גינת ירק.
ממתינה היא כאן, בחלקת אלוהיי היא ישראל.
מצאת מקומך בתבל.

ואשא תפילה כי אי שם באחרית הימים
ימצא כל אדם ואדם מקומו בעולם.