אתה שותק.
מפיך הגה לא נפצה.
רטט קולך עוד מתרחק,
נישא על אדוות קל כנוצה.
אתה קורץ.
קורצים שרפי שמיים.
מניד עפעפייך ברוך נוקשה.

חיוך נסוך לו על פניך
מתעלה על מתק דבש,
האם נוגעות אף דמעותיך
אותן אמחה בלב נרגש.
ואודם לחייך סמוקות מן הקרב
אדאג לסומקן בעוד נאהב.

מריח כמטר ביום קיץ לוהט.
שמך על לוח ליבי חורט.

מושא אהבתי
ליבי מתבלה,
שוב במהרה מן הספר.
פרח שלי
ליבי מתמלא,
אנחנו שנינו מאותו הכפר.