|
מחלון משיב הרוח
ומרקיד שלהבת נר
מעשי אבות ישיח
עוז ונס בם יספר.
בי רקדי שלהבת יה, בי בקצב שבוער
בי רקדי מעשייה, בי מחול סוער.
להבת הנר הסעירה
זיכרונות צללי עבר
גאוות לאום הבעירה
מול אויב צר מנוכר.
בי רקדי שלהבת יה, בי בקצב הגועש
בי רקדי מעשייה, בי מחול האש.
מעבר ישוב הרוח
ישלהב בלהבות
עוז בעם שלא ינוח
עד ייכונו התקוות.
בי רקדי שלהבת יה, בי בקצב מסחרר
בי רקדי מעשייה, בי מחול זוכר. |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.