|
בלילה, כשנהייה באמת חשוך
והשקט מטפטף אל תוכי
אני מרגיש איך תקתוקי השעון
מאיטים את קצבם
ולא נרדם
שברירי תמונות מתחילים לרוץ לי בראש
אני נזכר,
נזכר בחוויות שעברנו יחדיו
בריגושים ובשינויי הנופים
ואיך זה בכלל התחיל
נזכר ברגעים היפים
אני נזכר,
נזכר בדבש הניגר
בהתנגנותו המתוקה של זמר נעים
ואיך הצפתם אותי
כן, חופים הם לפעמים געגועים
אני נזכר,
נזכר בכם
במי שהייתם
ובמי שאתם
וצובט בלב
תמיד יישאר לי מקום
בלב בשבילכם
אלקן |
|
|
איפה הבנאדם?
הוא אמר שהוא
יבוא עוד רבע
שעה עם חמישים
גרם, מאנצי'יז
שיעשו לי
מאנצ'יז, ונבחרת
הכדורגל של
ארגנטינה. והם
מבינים בבשר,
הארגנטינאים.
(מתוך "חוויות
מהמונדיאל" מאת
שרלי נבלו, קצב
ומשורר עירוני,
בן דוד של
טריפו, זה
מהקולנוע? כאן
בשביל להראות
לכם שגם בשר זו
אמנות). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.