חרוז אחד ועוד אחד
נופלים על הרצפה
סופו של הצמיד שמשכת
בחוזקה מתוך ידי
ואני צועקת מבפנים
ושקטה בחוץ
צמיד הכסף נותץ
חרוזיו מוטלים על האדמה הקרה
ויונחו שם עד סוף העולם
כי איש לא יבוא להלוויתם
ולא ירימם ממקום משכבם האחרון
ואני ואתה עומדים ומביטים
בחרוזים היפים, המתים
שהיו פעם דבר מושלם כל כך
ושותקים
השיר נכתב בסוף של תקופה ארוכה מאוד וכואבת מדי בחיי
מה שעבר עליי היה ונגמר, אבל הכאב מסרב לעבור
מאחלת לכם רק אושר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.