גיל רוזנטל / הקולות |
ירייה אחת של האקדח
ועוד כמה מכות עם הסכין
המוח על הקיר
והדם על הסדין
כדי לכסות את העקבות
הוא ישפוך על הכל בנזין
גפרור קטן בוער
שאת האש יזין
אומר לעצמו שהוא חייב
חייב לרצוח
אומר לעצמו שהוא חייב
חייב לשכוח
אומר לעצמו שהוא חייב
חייב בכוח
אומר לעצמו שהוא חייב
חייב להפסיק את הכאב במוח
הוא אומר לעצמו
הכל יעלם בלהבות
אבל הכל עדיין שם
גם הכאב גם הקולות
הם אומרים לו
שזה המחיר של אכזבות
הם אומרים לו
שזוהי נקמה על אהבות
הם אומרים לו
שזאת תוצאה של ילדות באשפתות
הם אומרים לו
שזה ישכיח את כל המכות
אבל בסוף הוא עדיין זוכר
ובסוף הכל חוזר
בכל זאת הוא לא מוותר
ולקולות הוא שוב מתמסר
בסוף הוא יתעורר
מכוסה בזיעה קרה
לא בטוח אם קרה או לא קרה
לא מודע למעשה הנורא
ואז תגיע המשטרה...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|