בבית קפה ישבתי.
היו שם עוד המון אנשים מלבדי, חלקם לבשו מעילים שחורים, חלקם
לבנים, ועל חלקם היו מרוחים כתמים בשלל צבעים. תה שתיתי, לוגם
לגימות ארוכות. מחכה אולי הפעם היא תבוא.
גשם התחיל לרדת וכתמי הצבע החלו לנזול.
אנשים נמלטו מן המקום, מחזיקים מטריות מעל ראשם, מנסים להימלט
מן הגשם הכבד, אבל אני המשכתי לשבת ולחכות, אולי הפעם היא
תבוא.
באה מלצרית, ביקשה להרים את הכיסאות, לסגור את המקום, וללכת
לביתה. ואני קמתי והלכתי, ושוב היא לא הגיעה.

אולי מחר אמצא אהבה.