New Stage - Go To Main Page


אמא הפסיקה לעשן וכבר מספר חודשים חיה ללא סיגריה
תודה



אז שוב מצאתי קופסאות של זמן
אמא רוצה לעשן זמן ומזה היא רק מאבדת זמן
הפעם מצאתי חמש
אף פעם לא מצאתי כל כך הרבה בפעם אחת
מוחבאות מאחורי תירוצים לעשן אותם
פחדתי איך אמא תגיב כשתגלה
אבל יותר פחדתי שאמא תשתמש
מה לא עשיתי לקופסאות הזמן הלוקחות זמן
שרפתי אותם בתקווה שאמא תבין
בתקווה שתבין מה שאני הבנתי מזמן
שנכון שזה לא בריא אבל יש מעבר לזה
זה ממכר
ולא ממכר כמו שאתם חושבים שרק צריך את זה
זה משנה את סדר העדיפויות
כל הדברים החיוניים לך נהפכים למקום שני
כמו הילד שלך אמא
אני זוכר גם אחרי כמה שניסיתי לשכוח
אני עוד כועס...כמה שניסיתי לסלוח...
אני רואה מחדש כל יום איך בחרת את הזמן עלי
במיוחד היום אחרי שמצאתי חמש קופסאות של זמן
הכל חוזר אליי
ושוב יש את ההרגשה הזאת קצת מעל הבטן
הרגשה של לחץ כואב
אנשים תמיד מקשרים  את כאבם ללב
אז למה אני מרגיש את הלחץ בבטן?
אני גם זוכר מה קרה אחרי ששרפתי את הסיגריות
אמא העדיפה להתנהג כאילו זה מעולם לא קרה
כנראה שגם אני
קופסאות הזמן האלה זה מזמן הלב שלה
וקיוויתי שהיא תבין מכך ששרפתי אותם
כמה כואב הלב שלי
מין דרך לדבר בשפה שלה
ואחרי שתקעתי בקופסת הזמן מיליון ואחד סכינים
קיוויתי שהיא תבין שדוקר לי בפנים
ואז הרטבתי אותם ואמא לא הבינה שהפעם הייתי מעדיף להתחלף עם
הקופסאות
ולהיטבע בעצמי
והפעם כדי להיות יותר מקורי שטפתי את הקופסאות והקפאתי אותם
אמא מצאה אותם לא מזמן
אמא שוב לא הבינה את כוונתי
שליבי כלפיה קפא
יתכן שעד עכשיו הסיגריות הפשירו
אבל האם יפשיר ליבי?
אמא כועסת
אמא מסכנה...
לאמא אין סיגריות שירגיעו אותה
אבל יש אותי
אמא תמיד מוצאת בי תחליף מצוין
ניסיתי לחסוך כסף להופעה שרציתי ללכת אליה
כי ידעתי שהיא עלולה להיות יקרה
ולא רציתי לבקש מאמא כל כך הרבה כבר ביקשתי מספיק
אך אמא התעצבנה ולקחה את כספי
אמא התעצבנה ולקחה גם את לחמי
אני רעב אבל אמא כועסת וגם אחרי שאמא הסכימה להכין אוכל
עם הטון הזה העדפתי להיות מורעב
זמן עובר אמא נרגעה
באה בצורה מאוכזבת וכועסת על הנזק שגרמתי
אמא לא במצב להפסיק לעשן אם היא חושבת שזה נזק
אבל היא הבטיחה כל כך הרבה פעמים
ועכשיו היא משקרת
מעשנת בסתר ומאשימה את שאר בני הבית על עישונה
"אחיך קיבל סיגריה של קופסת הזמן מחבר ושמר אותה
בשבילי"
"אביך קנה ושמר אותם בארון"
אני דווקא מלך התירוצים
כנראה לקחתי את זה מאבא
ואז אמא אמרה שהיא הבינה את כוונתי
שאלתי אותה מה היא
היא אמרה שזה בגלל בריאותה
אמרתי שהיא עוד לא הבינה
היא שאלה אז מה כוונתי
ואני...אני אמרתי בגיחוך שאולי אחרי שהזמן יעבור
אומר לה...אך גם את זה היא לא הבינה
אז אמא היום אני עוזב
אין כבר מה לעשות כאן
אני נחנקתי מזמן מקופסאות הזמן
הן מזיקות גם לי את יודעת
ואת אל תבכי
אני הולך ואין מי שיקפיא או ישרוף את סיגרותייך
ואת אל תכעסי
הזמן נשאר להרגיע אותך ומחר הכל יהיה אותו דבר
אבל אם כל הזמן הזה שאת לוקחת
כמה עוד זמן יישאר לנו ביחד אמא?

http://stage.co.il/Stories/292342



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/2/03 14:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריק דריבן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה