לפני הרבה זמן (מספיק זמן) נולדתי כאן, מושב כמעט נטוש בצפון
המדינה, משעמם ביותר, לא כלכך הרבה אנשים, רובנו פה עובדים
במשק או בחקלאות, לומדים הרבה, אבל רוב הזמן משתעממים, פעם
בכמה שבועות יוצא לנו לקפוץ לעיר גדולה באזור, בזמן האחרון לא,
יש פיגועים.
במושב יש איזה400 ילדים, 1000 בוגרים, 200 קשישים וזקן אחד
חביב. בחבורה שלנו יש 12 ילד, בנים ובנות, אנחנו רוב הזמן
שותים ומעשנים חשיש (אנחנו מגדלים בשדה, ליד הקישואים), לפעמים
יוצא לי ולדנה גם להזדיין, היא אוהבת את זה, לי ממש לא אכפת,
זה בסדר לי. מאז שאני זוכר את עצמי אני רוצה להשתנות, לעשות
משהו בחיים שלי, מיוחד. כמו כל יום אני קם ב6:00 בבוקר והולך
לרפת, בדרך כלל אני חולב את הפרות של המשק, איתי יש עוד כמה
ילדים, אנשים (כן, גם שאול החקלאי) וזקן חביב אחד.
נורא אהבתי את הזקן הזה, הוא היה ממש מגניב, הוא סיפר לי
סיפורים ומקרים שעברו עליו, רעיונות שלו, נתן לי טיפים וכלמיני
טופינים(כן, הוא משקה את החשיש). יום אחד סיפרתי לו על כמה
שמשעמם לי ושאני רוצה להעלות קצת את החיים בקיבוץ, הוא ישר
נזכר בסיפור מעניין שהיה לו. הוא סיפר לי על זה שבצעירותו,
בכפר ברומניה הוא היה מתחפש לאיש עירוני והולך לעיר, לבוקרשט
ומכיר אנשים, ואז הוא היה חוזר עם האנשים והפך את אנשי הכפר
לכאלו, משפיע עליהם. חשבתי שזה רעיון נהדר ומיד הסכמתי. לאחר
כמה שבועות של מחקר, שיחות אינטרנט וצפייה בכולבוטק (כן, עם
רפי), החלטתי לסוע לתל אביב, לדיזינגוף סנטר. לבשתי שחור,
הצתיידתי בכסף ובקונודמים ונסעתי למסע דרך האוטובוס. שהגעתי
היתה השעה כבר 1 בצהרים, פגשתי כמה אנשים שקבעתי איתם באינטרנט
וישר הלכתי איתם ל'סנטר', ישבנו, אכלנו, קנינו, חירמנו, גנבנו
ועשינו את כל הדברים ה'מגניבים' שה"מגניבים" עושים, חשבתי שזה
יעזור לי. אני לא מגניב.
חזרתי הביתה והייתי נורא שמח, סיפרתי לכולם על מה שקרה, הם לא
כלכך האמינו לי ולא היה להם אכפת, לאחר שבוע חזרתי, וקרה אותו
דבר, והלכתי כמעט יום-יום. לבסוף, אחרי שממש התחברתי עם האלו
מהסנטר [כן, זיינתי כמה(כן, גם בנים)] החלטתי לקחת אותם לקיבוץ
שלי. מיד שהצעתי להם הם הסכימו והבאתי אותם איתי, הם נשארו
לישון שם ולגור כמה שבועות. היום כבר החודש השלישי שלהם, הם
ממש השפיעו על הקיבוץ, הטילו טרור, שינוי לא פוסק- אני יודע.
הפרות מתות, הבנות זונות, שליש מהקיבוץ באברבנל, שליש מהקיבוץ
בלאקר, עוד חלק התאבדו, חלק עשה שינוי לניתוח מין והכלב שלי
מוקי (כן, גם אותו זיינתי) ברח, הוא עוד לא חזר. אבל
הזקן..הזקן החביב שלי, הוא מת, הבלאקרים הרשעים באו אליו
והוא..פשוט..נסע בכביש ונכנס במשאית, חבל, איש נחמד היה, לפחות
היה לו משהו מעניין בסוף. הוא היה מגניב.