אלון מזרחי / זעם |
ורוצי להתחבא
במקום שבו חמת זעמי השלוחה
לא תשיגך לעולם,
אם חפצת חיים את:
הזעם שעוררת בי בהפכך
ימי לעקרים ולילותיי
לאפופי סוד אך נעדרי תהילה, עטויי ציפיה כולם, עד אחד,
הכעס הזה לא יניח לי
עד שאניח ידי עלייך
עד שתשלמי לי בדם ובכאב ובזמן
על כל מה שלקחת ממני -
מה שלקחת ממני ואיננו עוד
רוצי להתחבא ושאריות שפיותי איתך -
המרדף החל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|