שמעון פיטוסי / תשליך |
לנתץ את חומות השתיקה,
ולא חוייה או אשה מתקנת
מה שצריך, זה כח ברזל, ואזמל
ויש מול הים להתחיל לקלל
ולשפוך לגלים ללבן ולקצף,
את מר נשמתך הפצועה, השותתת
לחבק בזרועות את הגוף העייף
ללחוץ בידיים רקות,
לדמיין.
ולחכות לזריחה אדומה מתנשאת,
להביט על הגוף בסליחה ובחסד
ולצלול אל תהום ללטף אותה-אבן
שפעם מזמן-
הושלכה.
"ותשליך במצולות ים כל חטאינו".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|