הנסיכה הקטנה / כאב |
מחייכות אליי דרך מסך של אוטובוסים נוסעים
אתה שם. מנשק אותי.
ואומר שלא. ולא מבטיח דבר.
ואומר שעכשיו אחרת,
ובכיסים שלו נשאר מקום רק לשאריות גופי.
ואני בוכה עם חיוך מריר
שגורם לך להיזכר בהרגל שהיה לנו יחד.
הבטחותיך שסועות כמו בגדי ההפקר
שהלבשת אותי ביום שעייפתי מלסרב.
ואויר זרים נשאב לתוך גופך
ומשחית בו את כל מה שהיה מוכר לי.
והנה אתה עם פרצוף מלוקק וידיים גדולות,
אוהב אותי כתינוקת וחומד אותי כילדה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|