אָמְרָה לִי, קַח אוֹתִי לִפְּרָאג בְּיַנוּאַר.
נַשְׁכִּים לְסְטָארוֹמֶטְסְקָה, שָׁמָה בַּכִּכָּר
חַבְּקֵנִי נָא. כִּמְכֻשָּׁפִים נַבִּיט אֶל תַּחֲרָה
קְפוּאָה,
גְּדִילִים שֶׁל קֶרַח, נְטִיפִים תְּלוּיִים
בַּמִּרְפָּסוֹת.
בְּגֶשֶׁר קָארְל, כְּשֶׁהָרָקִיעַ יִתְבַּהֵר מְעַט,
נַשְׁקֵנִי אַט. אַרְמוֹן בִּכְסוּת לָבָן יַשְׁקִיף
עָלֵינוּ,
יִשְׁתַּקֵּף אֵלֵינוּ בְּמֵימֵי הַוּוֹלְטָבָה.
בַּקָתֶדְרָלָה, מֵיתְרֵי דּוּאֶט לְצֶ'לו
וְכִנּוֹר שֶׁל סְמֶטָנָה יַרְטִיטוּ בְּגֵּוִי.
עַתָּה לַטְפֵנִי כָּךְ, יָדְךָ נִקְשֶׁתֶת עַל עֹרְפִּי.
אָמְרָה לִי, קַח אוֹתִי לִפְּרָאג בְּיַנוּאַר.
שַׁלְוָת חֲצוֹת תֵרֵד וּתְכָסֵּה
וְאֵד כְּפוֹרִי וּמְבֻשּם יַלְהִיט פָּנֵינוּ
כְּשֶׁנָבוֹא בְּשַעַר הַפֶּנְסְיוֹן שֶׁל אָנָה קוֹכוֹבָה.
עֲטוֹף אוֹתִי עַכְשָׁו, קַחֵנִי.
דצמבר 2002
[המלים - קפואה, במרפסות, עלינו - חרגו משורתן]
|