אור גת / כשההילה נכבית |
דמות כורעת על שולחן,
גשם בחלון, פטיפון מנגן בשקט
ובפח נערמים עשרות דפים מקומטים.
חשבתי על כל כך הרבה
מילים שלא אמרתי בחיוך מבויש
אבל
ככל שניסיתי לכתוב אותך יותר
האותיות ברחו מהדף, והעט
לקח אותי למחוזות השרבוט.
המילים שנועדו בשבילך, מקומן
נגזר מראש בנקודת סיומן.
(כבר לא ישנה בפינות
של מיטות גדולות מדי)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|