שדות - חמד,
פרסו את זהב -
השיבולת;
חיטים,
בהזדקרם למרומים,
הבכיר יבולם.
השמש,
שטפה את היגב,
באורותיה
בצבעה את אלומות -
הדגן, בזהבה.
מללי - החיטים,
עולים,
בהשתבלם ברוח;
האופק - פרץ,
בארגמן - שחרו.
השדה נחרש,
כמענית במחרשת
וריבועיו,
מוסיפים הקרן בזהבו!.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.