הסיפור כתוב בשגיאות כתיב בכוונה תחילה...

עני קותב בשגיעות קטיב. עני יודא זא עולי מבלבל עבל עין מא
לאסות. העמת הי שבבכינות בגרות בבית הצפר זא דבקא אזר, הבוכנים
נטנו לי 100 בגלל שהבוכנים לו רצו לאראות אט אצמם כמתומתמים.
עם אטם שועלים אט אצמחם: "או, מסקן בדאי יש לא דיסלכציה", עז
עתם תואים, פשות קחה עני קוטב, מתוח ראצון. אמה שלי תאמיד
עומרט לי ש"עני לו משקיא" עבל מא אני יאגיד לא-זא בה מטוח
ראצון? הי תארוג עוטי ואכר-קך תארוג עותא אל זא שנולאד לא ילד
כזא. אם הכברא דווקה לו איתא בעיא, הם כיבלו אט זא, במיוכד אלא
בכיתא א'-ב'. הבעיא החי גדולא שלי הייתא בצבה, עני אייתי קאתב
"במכנה", עני אדיין לו מאבין איח לו פיתרו אותי, עף קתבא אכת
שלי לו פירסמו. ומעוטו יום החלתטי, עני קותב בלי שגיעות. קרעתי
עולי 200 ספרים, 5000 איטונים, ולאמאדטי מחאדש לבגרויות. אברטי
אט אכל באצלחה, 100 באכל. אייתה איזא שהיא תקופא שאקטבטי בלי
שגיעות, עבל מחתב לחאבר לאכך לי שבוא שאלאם ליחטוב. אז
הכלאתטי, שהאולם יאמוט אני אדיין יכטוב אם שגיעות. ואחשיב עני
כאן, כוטב אט אסיפור אזא. כבר אזקרטי שעני קוטב בשגיאות?