הוא יוצא אל המרפסת, מחזיק בידו האחת את העיתון היומי וביד
השניה כוס של יין. מתיישב על הכיסא שהוצב על המרפסת, מתחיל
לקרוא את העיתון. שם לב לכל הפרטים, גם הקטנים והכי פחות
חשובים. היה לו תמיד חשוב להתעדכן בכל. הוא רוצה לדעת הכל.
אחרי מספר שניות הוא קם, נכנס שוב לביתו, יוצא, וחוזר אל
העיתון. הוא לוגם מכוס היין המשובח.
השמש כבר מתחילה לשקוע, אל תוך רקיע אפור וקר, והוא מסתכל על
השמיים, אל הים, שנמצא בדיוק מול המרפסת שלו, מתמוגג מהמראה
שנראה לפניו. אך מיד חוזר לענייניו - ממשיך לקרוא את העיתון.
והחושך אינו מפריע לו במבט ראשון, והוא מתאמץ במיוחד כדי לראות
את האותיות הקטנות, השחורות, בתוך החושך האינסופי הזה. הוא
נכנס שוב לביתו, לוקח נר וגפרור, מעמיד אותם על השולחן
שבמרפסת, מדליק את הנר, וחוזר ויושב. העיתון שוב ברור.
ינשוף אחד השמיע את קולו. בהתחלה הוא התעלם, אבל בסופו של דבר
התעצבן. נכנס לביתו שוב, לקח רובה וירה בו.
מיד לאחר מכן הוא המשיך לקרוא את העיתון, כאילו כלום.
דקה לאחר מכן, נדם.