|
ירח בוהק באור נוגה
וממלא את לבי געגועים
לילדותי שהייתה וחלפה
ילדות שהייתה נפלאה
על שנים שחלפו במהרה
בפני ניבטה הזקנה
ידידים שחלפו ואינם
חוויותיי אצורות עוד בלב
על זיכרונות מימים ימימה
על אהבות שהיו ואינם
על כל מה שרציתי לעשות
ושמורות הן עדיין בלב
פזמון:
הזקנה אחזתני פתאום
עיני קהו מראות
אוזני נאטמו משמוע
את מראות והמולת החיים |
|
|
מי היה מאמין
שאני, יעקב פופק
הקטן
מבית שמש, אגע
למעמד
שאנשים שבקיאים
ב 12
שפות יגידו עלי
דברים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.