ובעודו מגניב לי מבט או שניים
בין השמיכות צומחת תקווה
עשבים שוטים נתלשים
משאירים את הבלטות האפורות בצבע אחיד
ללא הירוק שיפריד ביניהן
בין שלכת, ללכת עומד ליבי
החלטות בו אינן מקובעות למקומן
משחקות שם דמקה
משחקות בי
על לוח משבצות
מגירות את דמן
בפראות
מלכלכות לי את הרהיטים
בדירת המטר מרובע שלי
בתוך עצמי
יש מטבח
והשירותים בסוף המסדרון
את חולקת אותם על כל הקומה
אומרת לי האישה, בעלת המקום
על פניה מבט בוחן קטנוני מרושע
כמו כולם.
באמצע הלילה אני קמה
מצטנפת בסודרי
מטופפת לי יחפה בחושך
יוצאת מהמטר המרובע שלי
מהשירותים בוקע בכי
נשמע לי מוכר
נכנסת ומדליקה את האור
הקיר הוא לח וקר
מקופלת על הרצפה
אני רואה את עצמי
בוכה.
הוא מציץ לעברי
מבט חטוף
בשיעור אנגלית
לומדים דקדוק
אני לומדת לראות אותו
מגניב לי מבטים
בין השמיכות
צומחת לה תקווה
כל כך הרבה אנשים רואים
רק אני
לא רואה. |
