|
הוא אף פעם לא ירגיש
הוא אף פעם לא ידע
עומד עם הפנים לקיר, אדיש
אני מכורבלת בודדה
החדר עטוף צללים
הצבע הירוק המתקלף
יש כאן זיכרונות עתיקים
וזוג לבבות עייף
ואני בפינת החדר
מכבה את עיניי
הן ראו את הזמנים בהם הכל היה בסדר
הן ראו יותר מידי
הדמעות מרטיבות את הרצפה
מטביעות צלקות באבק האפור
יש לי נפש אחת עייפה
ולב אחד שחור
עולים בי געגועים
המגע שלו שורף את גבי
עליי לומר לו כל כך הרבה מילים
הלוואי והיית איתי. |
|
|
תמיד רציתי
להאמין באלוהים,
רק כדי שאוכל
לנהל ויכוח חד
צדדי איתו.
ולכתוב עליו
שירים, ולהגיד
שהוא לקח לעולם
את כל הרחמים,
ולהכריז בפני
כולם שאני
מסוכסך עם
אלוקים.
אודיסאוס (סלוגן
פואטי משהו). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.