[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דייב הרשקו
/
אברהם יצחק יעקב

ברוכים הבאים ותודה שהסכמתם להיכנס לתוך העולם המחורבן שלי
.כאן לא תקראו סיפורי ילדים ,כאן לא תחייכו, ואף לא לרגע אחד
תרצו להיות במקומי, שלום קוראים לי אברהם יצחק ואני שונא את
החיים, כאן לא תהייה מוסיקה שמחה, כאן לא יהיו ציפיות, הכל
הולך להיות מאוד אפל .אפל ומחורבן הצבעים שישלטו כאן הם צבעי
החרא חום לא מוגדר עם כמה שאריות שלא התעקלו מספיק טוב לכדי
מילים בכדי להדגיש את הרגשת הסיאוב הנוראית שקיימת בחיי, שלום
קוראים לי אברהם יצחק כבר אמרתי ואני שונא את החיים, החיים-
להתאבד לגמור עם הכל, רק מה? אף אחד לא מבטיח לי משהו נעלה
יותר בעולם הבא, אם בכלל קיים עולם הבא ואם הוא קיים עצם
קריאתו כעולם מנבאת שחורות ללא נצורות. אך מה אני מתפלסף,
פילוסופיה קשורה לסיפורים ,סיפורים קשורים לדימיון ,ודימיון על
פי רוב איכשהו מתקשר לקונטקסט חיובי ואני קוראים לי אברהם יצחק
ואני שונא את החיים, פעם אהבתי, זאת הייתה איזו בחורה עם שמלה
אדומה ופנים רעננות, איי איך שאני אהבתי אותה ,אני אהבתי אותה
יותר מאשר ליאונרדו דה וינצי אהב את המונה ליזה שלו, אני אהבתי
אותה הרבה יותר מאשר רומיאו אהב את יוליה, סליחה מה אני מכניס
פה השוואות אומנותיות רמות מעלה אני בכלל לא אהבתי אותה. אני
שנאתי, כמו שאני שונא את החיים אח השדיים שלה, אח השדיים שלה
אני אהבתי את השדיים שלה, אני כל כך אהבתי את השדיים שלה
,אהבתי את השדיים שלה כמו שאהבתי את שדיה הברוכים של אימי, כן
כן אני הייתי סוטה קטן ופרוידיאני גדול בעברי, כל היום הייתי
מחפש פילוסופיות ותובנות ומשמעויות ,אך כל המשמעויות היו
נתחבות לתוך שדיה כשהייתי מלקק אותה, אלו היו חיים חיים עם ריח
של מין ,חיים מסריחים בצלם אהבה גדולה היא הייתה בשבילי הסולן
של יצירת האופרה שלי, בכלל חיי היו אופראים להחריד באותה תקופה
הייתי עושה ככה וככה ועוד פעם קצת ככה בדיוק כפי שהיה נהוג או
כפי שחשבו שנהוג, הייתי הולך לשם וחוזר לי מפה במעטה של אהבה
והיא, היא ליוותה אותי הסולנית הקטנה והמסריחה הזאת היא הייתה
שם לידי בין זרועותיי חמימה וקטנה וגדולה ואוהבת ובעיקר בעיקר
מסריחה. אני שונא אותך אני שונא את החיים קוראים לי אברהם יצחק
ומרגע שהלכת ממני החיים הם כל כך שנואים. איזה נומרולוגית
רוחנית חסרת כל רוחניות אמרה לי שאם אוסיף את השם יעקב חיי
יישתנו ואני אראה דברים בצורה קצת שונה אולי אפילו אופטימית
(איזה פאתטיות של נומרולוגים ואנשי רוח) אך כשבן אדם שונא הוא
מוכן לעשות הכל במיוחד אם לנומרולוגית שלו יש שדיים גדולים, אז
הוספתי את השם יעקב וכרגע יש בי את שלושת האבות רק שאני בניגוד
ליעקב בלידתי המחודשת על פי הנומרולגית אינני תופס בשום עקב של
עשו ושום ירושה אינה מצפה לי, פשוט נשארתי בתןך הקיא והבהמיות
שהעולם הזה השאיר לי.הייתי בא אלייך דרך יריה או חבל אך אני
יודע שאת בטח לא מחכה, אני לא יודע אם באמת אהבת אותי או שאני
אהבתי אותך או אם בכלל קיים המושג התמוהה הזה אהבה אך אז היה
והיום איננו כלום רק שנאה ושנאה ושנאה ,קוראים לי אברהם יצחק
יעקב אני שונא את החיים אך אני הרבה יותר שונא את המתים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המקסימום שתגיע
אליו זה ארבעים
ושמונה בדף אחד,
טוב ארבעים ותשע
אבל זה רק אם יש
לך מזל.




יאשה מנסה לשכנע
את אחיו לא
להיכנס לעניין
הזה של
הסלוגנים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/2/03 18:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דייב הרשקו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה