ואחרי שגמרתי
שערך על הכר כמו סערה זהובה
ועיניך ישנות למקצב המסיבה
גופך דרוך ומתפתל - לקראת מי?
תמיד אמרת שהמיטה שלנו
היא חללית נטושה בין רהיטים.
...והסיגריה נשמטת מלהיבה
בזווית שפתיים וערווה
זכר משכב איבה, להבה, קיום מצווה.
החלום השביעי כבר רוקד לו
החוצה בשקט הלילה המחניק
אין קץ אותך לי מעניק
ומזכיר לדלת שדרכה תצאי בבוקר
להשאיר מפתח לאישה חדשה
שאת חיי תרוקן
בליטוף, לחישה
בנעילת אקדח, בריח, נקישה.


(מחנה שנלר, ירושלים, שבת, 13/10/1990)