|
מתבוננת על תמונת הפלפלים שנבלעת יפה על רקע הקיר הצהוב...
תוהה לעצמי...
האם היא באמת משקפת את חיי...?
האם באמת באותה שניה שהשקיע האומן
הוא תפס את רגשותיי והקפיא ל 50 ס"מ על מטר...?
הרי כולי הפכפכה
היום אני אוהבת
ומחר שוב קרה
לעיתים מאושרת
רגעים לא מפסיקה להזיל דמעות
יש ימים מתגעגעת להוא
פעמים מצליחה לעבור הלאה
בעצם
הוכחתי לעצמי
אותה תמונה מלאת פילפלים מכל הצבעים
גדלים
כל אחד עומד אחרת
יש צהוב
יש ירוק
יש מלא
יש שחיפון
יש כפוף
יש זקוף
אין תיאור טוב מזה על תהפוכות רגשותיי...
ובעודי בוהה בתמונה ותוהה על הפכפכיותי, שוב שיניתי דעתי,
הרי אין דבר קבוע שיכול לתאר את חוסר היציבות שבי. |
|
|
כשהערבים רוקדים
המוזות מקשקשות
בטלפון עם
החברות שלהן
שעות על חשבון
בעליהן המסכנים
שאחרי זה צריכים
לשלם את חשבון
הטלפון המנופח
שלהן וגם לשמוע
אותן מתלוננות
על זה שהן לא
מקבלות מספיק
תשומת לב והן
מרגישות שזה לא
כמו שהיה פעם
ועוד כל מיני
שטויות
פוסטמודרניסטיות
שהן קוראות
ב"לאשה" שגם על
השטות הזאת
בעליהן משלמים
מדי חודש ועוד
הולכים לישון
בסוף עם כאבי
ביצים.
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.