. פנים. בית-ספר. אחה"צ

שומעים צלצול של סיום הלימודים וכולם יוצאים מהכיתות ומבית
הספר. תלמיד הולך ויוצא מדלת הכניסה נעצר וחוזר בחזרה פנימה כי
כביכול שכח משהו בפנים. הוא מתחיל ללכת שוב בפנים. לידו עוברים
רן (ילד בן 17, הדמות הראשית), רמי (בן 17, חבר של רן) ואלירן
(בן 16.5, נגרר אחריהם). הם הולכים לחדר הצילום. רן חובש כובע,
ומסדר אותו.

רן:
אני מת ללכת הביתה, מה היא
מפילה עכשיו את השטויות שלה?
ללכת לצלם, תביא לי ובלגנים
נמאס לי ממנה.

אלירן:
רן, אל תיקח את זה קשה.

אלירן ממשיך לדבר מאחוריהם ורמי ורן מנסים להתעלם ממנו.

רמי:
מה היצור הזה רוצה עכשיו?

הם מגיעים לחדר הצילום ונכנסים פנימה ופונים אליו ומדברים
איתו.

רן:
אתה השרת?

שרת:
כן, מה אתה רוצה?

רן:
אני צריך שתצלם לי את זה לעכשיו,
זה למורה.

שרת:
בסדר, אבל תחכה עשר דקות.

רן:
מה עשר דקות, אתה רציני?
אני מת להתחפף מפה, אז יאללה.

השרת מסתכל על רן במבט מתפלא. הוא לוקח את הדף ומצלם אותו. רן
ורמי יוצאים ואלירן רץ אחריהם. הם יוצאים לחצר והולכים לכיוון
השער.

רן:
איך אני שונא את השרת הזה.

הם עוברים ליד אופניים שקשורים למעקה.


רן:
מי בכלל בא לבית ספר עם
אופניים? גם ככה יגנבו לו אותם.

רמי:
מה, אתה לא יודע? זה האופניים
של השרת.

אלירן (בטון לועג):
מה, באמת לא ידעת?

רן מביט פעם אחרונה באופניים ויוצא מהשער.

2. פנים. חדר שינה. בוקר

רן קם מהמיטה מתלבש ויוצא מהבית.

3. חוץ. רחוב. בוקר

רן הולך מגיע לתחנת האוטובוס ומחכה לו. בתחנה יושב אותו ילד
שיצא מבית הספר בתחילת הסצינה הראשונה. הוא מביט ברן במבטים
חטופים. כשרן מבחין במבטים הוא רואה שהוא מסתכל עליו במבטים
חושדים.
האוטובוס מגיע ורן עולה אליו.

4. חוץ. בית ספר. בוקר

רן נכנס בשער בית הספר ופוגש חברים ואומר להם שלום וכו'. רן
נכנס למסדרון בית הספר. בכל מקום שהוא הולך אנשים מסתכלים עליו
ומדברים. ילדה במסדרון מדברת עם חברה וכשהיא מבחינה ברן מתקרב
היא מפסיקה לדבר ורק מסתכלת עליו.

ילדה:
שששש... הנה הוא בא.

רן מתעלם וממשיך ללכת. הוא ממשיך ללכת עוד כמה מטרים ופתאום
מישהו קורא לו מהצד.

ילד:
רן!

רן מביט אליו ורואה שלושה ילדים שעומדים ומחייכים אליו
ומהנהנים. רן ממשיך ללכת פונה ימינה במסדרון. הוא עובר ליד דלת
פתוחה. פתאום שני אנשים יוצאים ותופסים אותו ומושכים אותו
פנימה.

5. פנים. חדר חקירות. בוקר

שני גברים מושכים את רן פנימה ומושיבים אותו על כיסא ליד שולחן
שמואר באור יחיד מלמעלה., האור מאיר רק את השולחן. רן מסתכל
אליהם למעלה.

רן:
למה אני פה?
מה אתה רוצים ממני?!

שני החוקרים נשענים על השולחן מול רן ומתחילים לתחקר אותו.

חוקר 1:
יש לך הסברים לתת לנו, ואנחנו
יודעים הכל, אז תתחיל לשפוך.

רן:
מה לשפוך? על מה אתם מדברים?

חוקר 1:
אל תשחק איתנו משחקים, התמימות
שלך לא עובדת עלינו.

רן:
מה? תמימות? תגידו
אתם בסדר? ואיפה אני בכלל?

חוקר 2 מתחיל ללכת מסביב לשולחן.

חוקר 2:
זה התפקיד שלנו לשאול פה
את השאלות. והתפקיד שלך
לענות עליהם.

רן:
המורה יוסי, זה אתה?!

חוקר 2 נעצר מאחורי רן והולך לאחור, נעלם בחשכה.

חוקר 1:
אנחנו יודעים שעשית את זה,
איפה זה?

רן:
איפה מה?!

חוקר 1:
אתה יודע בדיוק למה אנחנו מתכוונים!

רן:
לא אני לא יודע, אולי תגידו לי?!

חוקר 1( פונה לחוקר 2):
הוא מתחכם, הוא לא יודע למה
אנחנו מסוגלים.

חוקר 2 מתקרב אל רן משמאלו ומוציא עשן מסיגריה.

חוקר 2:
והוא גם לא רוצה לדעת.

שומעים צלצול.
החוקרים זורקים את רן מהחדר.

חוקר 1:
שיט, יש לי שיעור!

רן מסתכל אחורה ומנסה לעכל את מה שקרה.

6. פנים. כיתה. בוקר

רן נכנס לכיתה וממשיך למקום הישיבה שלו.

מורה:
עצור!

רן נעצר ומסתובב אל המורה.

מורה:
אתה מאחר!

רן:
המורה, תרדי ממני
את לא יודעת מה קרה לי עכשיו.

מורה:
אתה והתירוצים שלך
שב.

רן מתיישב ליד רמי ומנסה לספר לו את מה שקרה לו עכשיו.

רן (לוחש):
בואנ'ה אתה לא תאמין מה קרה לי עכשיו.
אתה רואה? אני בא ללכת לכיתה, ופתאום
שני טיפוסים מושכים אותי לאיזה חדר
באמצע הבית ספר וחוקרים אותי.

רמי מתעלם מרן.

רן:
אתה מקשיב לי?

מורה (בצעקה):
לא מספיק אתה מאחר
אתה גם מדבר?
איזה תירוץ יש לך עכשיו?

בגללך, עכשיו לכל הכיתה יש
בוחן פתע!

רן מסתכל בשעון ורואה שיש עוד עשר דקות לסיום השיעור.

רן:
אבל יש רק עשר דקות עד
סוף השיעור, מה בוחן עכשיו
באמצע החיים?

המורה:
די!
אל תענה לי!

המורה מוציאה מהתיק חבילה כבדה במיוחד של דפים ומניחה אותם על
השולחן. היא מתחילה לחלק אותם לתלמידים. הם מתחילים לפתור אותם
במהירות. כשדן מקבל את הבוחן שלו הוא מופתע מהתרגילים שהוא
רואה בבוחן. רן לא מצליח לפתור כלום.

המורה:
אוקיי, נגמר הזמן!

נשמע צלצול והתלמידים מגישים את הבחנים למורה ויוצאים מהכיתה
וגם רן. ברקע תלמידים מדברים על הבוחן.

תלמיד:
וואלה איזה בוחן קל, שיחקה
אותה הפעם.

7. פנים. מסדרון. בוקר

אלירן רץ אחרי רן ומתחיל לדבר איתו על סתם דברים. רן מתעלם
ממנו ואחרי כמה זמן אלירן מבין שרן מתעלם ממנו, הוא מפסיק
והולך משם.
רן עובר ליד לוח מערכת ומסתכל. הוא רואה שם מודעה מוזרה שכתוב
בה: "למי שלקח בטעות אופניים, נא לגשת לשרת, או להתקשר לטלמסר
1-800-123-לא נעשה לך כלום".

רן (לעצמו):
מי המפגר שייקח אופניים?
ועוד בטעות...

רן ממשיך ללכת לכיוון היציאה והוא רואה גלגל של אופניים מתגלגל
החוצה. הוא נעצר לשניה תוהה ויוצא מהיציאה. הוא הולך אל חברים
שלו שיושבים ביחד על ספסל.

רן:
מה קורה חברה?

חבר 1:
תגיד רן, איך יכולת? אין לך בושה?
רן:
על מה אתה מדבר?

חבר 2:
אתה מבין שעכשיו אין לו
איך למצוא את אמא שלו.

רן:
אוקיי...

רן מתסכל עליהם בצורה מוזרה. החברה קמים ביחד בצורה מתואמת
והולכים. רן שומע את הפלאפון שלו מצפצף. הוא מוציא אותו מהכיס
קורא את ההודעה שהוא קיבל שכתוב בה "איפה אתה?". ידידה שלו
פתאום פונה אליו והוא נבהל.

דנה:
אה, הנה אתה!

רן:
היי, ממצב?

דנה:
תגיד איפה אתה? לא ראיתי
אותך כל היום.

רן:
תשמעי, הלו"ז שלי קצת עמוס
את יודעת, חקירות, אנשים מסתכלים
עלי כל הזמן, ממש יום סבבה.

דנה:
אה, אוקיי, פסדר.
אז יש לך דקה לדבר?

רן:
אני חושב שיש לי מקום בשבילך
ביומן.

רן ודנה מתיישבים על ספסל ומתחילים לדבר. לא שומעים אותם
מדברים, המצלמה מתרחקת. בינתיים עוברת ברקע ליד עוד גלגל של
אופניים, מימין לשמאל. אחרי עוד כמה שניות פתאום שומעים אותם
מדברים. רן קם ומהמקום שלו וצועק.

רן:
מה? כל זה בגלל אופניים?!

רן מבחין בזה שכמה אנשים מסתכלים עליו בפליאה. הוא מתעלם מהם
וממשיך לדבר עם דנה, אבל בקול שקט יותר.

רן:
את חייבת להאמין לי, לא
גנבתי כלום.
אני בכלל לא יודע לרכוב
על אופניים.

דנה:
אתה יודע שאני מאמינה לך
אבל אם לא אתה גנבת את
האופניים, אז מי כן?

רן:
לא יודע, אבל זה מה שאני
צריך לגלות.

שומעים צלצול ורן ודנה קמים ומתחילים ללכת אל הכניסה.

דנה:
סבבה, יאללה ביי.

דנה ורן נפרדים ודן נכנס פנימה לתוך בית הספר. רן עובר ליד
החברה שלו והוא שם לב שהם ליד אלירן והם כולם צוחקים איתו.

קאט: צלצול של סוף היום וכולם הולכים הביתה. החברה של רן
הולכים עם אלירן.

8. פנים. חדר מדרגות. אחה"צ

רן מגיע לדלת הבית שלו ונכנס. הוא זורק את התיק בסלון ממשיך אל
החדר שלו. הוא רואה את הדלת קצת פתוחה והוא נכנס פנימה. הוא
מופתע לגלות שכל החדר הפוך ומבולגן. הוא מסתכל מסביב ורואה על
המיטה פתק זרוק. בפתק כתוב באותיות של עיתון, כמו בסרטים. בפתק
כתוב "אני יודאה מה אשית אתמול".  לרן יש פלאש בק שבו הוא נזכר
שהוא בונה ארמונות בחול בחוף הים, אבל זה בכלל לא קשור. הוא
ממשיך לקרוא: "אופס, טעות בפלאש בק. ואין טעם לנסות לשכנע
מישהו כי אף אחד לא יאמין לך. נ.ב.- סליחה על הבלגן, חיפשתי
דף".
רן רץ לטלפון ומחייג לדנה. על המקשים של הטלפון במקום מספרים
רשומות האותיות
ד-נ-ה.

דנה:
הלו

רן:
דנה, אני חייב לפגוש אותך
דחוף בפארק.

דנה:
אמממ, אני לא כ"כ יכולה עכשיו
אחי הקטן הדביק את עצמו עם
סופר גלו.

רן:
אז תשחררי אותו ובואי!
יאללה ביי.


רן מנתק את הטלפון.

9. חוץ. פארק. אחה"צ

רן יושב על ספסל ומחכה בפארק לדנה. דנה מגיעה ומתיישבת ליד רן.
הוא מוציא מהכיס את הפתק ומראה לה אותו.

רן:
תראי מה קיבלתי  

דנה:
תגיד לי השתגעת! מה אתה
מתחיל לרשום מכתבים לעצמך?

רן:
מה גם את עכשיו לא מאמינה
לי?

דנה:
תראה, מצאו ראיה שמקשרת
אותך לכל העניין, והאמת? זה
נראה הגיוני עכשיו שאתה זה שאשם.

רן:
איזו ראיה?

דנה:
בשיחים ליד איפה שהאופניים היו
קשורים מצאו את הכובע שאתה תמיד
הולך איתו.

רן:
אבל לא הייתי עם הכובע באותו יום.

דנה:
זה תרוץ מעניין, אבל אתה יודע
על ראש הגנב בוער הכובע..

רן:
מה?

דנה:
כובע!

רן:
אבל אני זוכר שנתתי את הכובע
למישהו. תני לי שניה להיזכר.
דנה:
טוב, עבר זמנך. אני חוזרת
הביתה, אני צריכה לשחרר את אחי.

דנה קמה ומשאירה את רן לבד.

10. חוץ. חצר בית-ספר. בוקר
רן מגיע לבית הספר ורואה את אלירן עם כל החברה שלו. רן מסתכל
על אלירן ואלירן מסתכל אליו בחזרה. באותו רגע יש לו לפלאש-בק
שהוא נותן לאלירן את הכובע שלו.

11. פנים. חדר שינה של רן. בוקר

רן מתעורר בבהלה משינה וכל הסצינות השניה, השלישית והרביעית
חוזרות על עצמן עד הקטע של החקירה ואקט. תגובות שונות מצדו .
בסוף הסצינה הרביעית כשהוא מתקרב לאותו מקום שבו חטפו אותו
לחקירה הוא נעצר קצת לפניו ומדבר לעצמו.

רן:
וואו, דז'ה וו.

רן ממשיך ללכת ושוב חוטפים אותו.