אתה עולה על הבמה נכנס בשקט אל האור
לוקח שוב את הגיטרה ומהפה יורה עוד צרור
מול אנשים שלא ראיתי אני קורא להם קהל
מוציא מילים שלא רציתי ולמי אכפת בכלל
זה דור שלם שבנתיים רק שומעים לא מקשבים
למה נתנו לכם עניים ואיך במקום שלום רובים
אני לא גיבור מולכם עומד לי את הגיטרה מכוון
ואף אחד לא יספר לי מה יפה יותר
כי זה אני שבא הלילה וקורע מתרים
גם אני הייתי פעם בחרשים ובעוורים
ואתם תמיד תקשיבו לצלילם שבמילים
אם נראה לכם פשוט אז לא הבנתם מה אומרים
חבל שאין שמים אחרים
ואת עדיין מסתכלת על בנך והוא גדל לאט
מהשמים מבלבל אותי האלוהים שלה
הוא לא שלי אניח ורד ואקטוך לך עולמות
מתגעגע פה כמו ילד אבל גיבור על הבמות
ואז אני אשוב בלי פחד אל קברך יפה שלי
הרי בכל בוקר מתעורר בי שטן קטן שלי
אני עולה אלייך ערב ערב ללטף אבנים
ואת שומעת את קולי על הבמה של אלוהים