|
העולם התחזה אחרי
כאדם מחפש אשמים
בהצגה חסרת תפאורה
כמו שיר חסר מילים
ברחתי משתנקת
לאי חסר חיים
אליו שוחים בלי בהירות
במיתרים קרועים
המחשבות שלך הם תשובות
לשאלות שלי עכשיו
אם נספיק לברוח
אם נחצה את הקו
בעיניים אדומות ללא דם
לא תבין את השיר הזה
לא תדע על מי הוא נכתב
על איזה רגש צופה
מעולם לא נועד להבנה
לא לתשואות או מכאובים
אם היית חי בעולם כמו שלי
גם אתה היית מבין... |
|
|
תשמעו, רע לי.
אחרי טייק דאט,
אני מרשה לעצמי
גם להתגעגע
לבויזון.
(נוי-נוי, כיום
בת 20, תישא את
הכאב בליבה
לנצח) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.