|
וכבר כמעט שנכנעתי
לצו רחובות דוממים
זהר דמעות פנסים אז ראיתי
נוגה על פנים חתומים
על ספסל עלוב ושמיכת קרטון
הוא שכב מחוסר הכרה
וכמעט הצטרפתי לנווד הבטון
לכוסית לילית של אין ברירה
כמוני גם הוא ודאי שברח
מנשיכות מציאות רבות צרב
אני קצת שכחתי והוא קצת סלח
לרחובות ריקים לעת ערב |
|
|
רוב הפנסים
אצלנו כתומים,
ואצלכם? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.