ביגון ובצער אני שוכלת אהוב
יושבת על מצבתו שעדיין טרייה.
נפשי הריקה וליבי הכאוב
מתפללים לגאולה בשבריר של שנייה.
פותחת אלבום והתמונות בתוכו
מזכירות לי יותר כיצד פעם שמח
נשבעת שלנצח אזכור את חיוכו
אבל מה יקרה לי אם פתאום אשכח?
אבוא לבקר פעמיים בחודש
אדליק לו נרות ואניח פרחים.
וכל עשב שוטה אעקור מהשורש
אדבר אליו כאילו היה בחיים.
אספר לו כיצד הבטן גדלה לי
התינוק כבר בועט והולם בחוזקה,
אם אתקע בו סכין יהיה זה הסוף ויוקל לי
ונהיה שוב ביחד אני ואתה.