|
גששי העצב בוחנים את ביתי מרחוק.
חוש הריח שלהם אומר
שזהו המקום.
אני מבחין בין השיחים
בתנועה חשודה
ויוצא כשהרובה מוטל בידי
המתה כבר שניות אחדות.
גששי העצב חולפים
על פני כשאני
מוטל על המפתן. |
|
|
אנשים, אחיי
לאנושות, רעיי
לסבל- אל תאמרו
נואש! אל תאבדו
את התקוה להשאר
בבור השופכין
שרציתם, במקום
ללכת לבור
השופכין שאינכם
רוצים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.