|
פזרי אבקנייך
כמו חלום נגוז
העוטף גופך
מול עדשת מצלמה
ומקלף בגדייך
כקליפת האגוז
לערטל כיסופיך
מול קרני החמה
חשפי תמימותך
השבויה בין כרמייך
בנבוט שתיל תמיר
הטומן את זרעיו
בדישון אדמתך
המרווה במיצייך
לרגליי האמיר
המשיר את עליו.. |
|
|
צביקה הלולן
מזכיר לי את
עצמי בנעוריי.
לבן, עגלגל,
נטול שיערות ואם
מסתכלים מקרוב
רואים מלא סדקים
קטנים.
אפרוח ורוד,
בוקע מהביצה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.